אחרי היום הפסיכי שהיה לנו, החלטנו לקחת צעד אחרונה ולהירגע -
ואיך הישראלים אוהבים להירגע? שופינג!
אז לפני שמגיעים לשופינג, קבלו את הפינה החדשה שלנו - הכנות לשופינג בארצות הברית.
- לארוז חצי מזוודה בלבד
- בחצי השני לאכסן מזוודת טרולי שמתאימה גם לטיסות
- לזכור לקחת את המזוודה הקטנה לאווטלט
- אם אתם רוצים לקנות יותר - אפשר לקחת את המזוודה הגדולה לאווטלט או לקנות שם טרולי קטן נוסף
- לקום מוקדם ולהגיע לפתיחת האווטלט בשעה 10
- לקחת את חוברת הקופונים הידועה לשימצה רק אם אתה מתכוונים לקנות בכמויות בחנויות ספציפיות
- לא לצפות למציאות יותר מידי זולות - תשארו רציונלים
- תשקלו לשכור רכב ליום אחד במקום להסחב עם מזוודות באוטובוסים
(לא ניסינו את זה אבל האוטובוסים התישו אותנו)
מבין שתי האופציות, החלטנו לסוע לאווטלט בג'רזי גארדנס במקום וודברי. פה נציין לטובה שוב את המלון שלנו (פור פוינטס שרטון), תחנת האוטובוס המרכזי (פין סטיישן) הייתה ממש מעבר לכביש, מצב שאפשר לנו להגיע בשעה נוחה ואפילו לאכול משהו בתחנה המרכזית כדי שיהיה לנו כח לזוז כל היום.
האוטובוס הראשון שיוצא זה בעצם מספר אוטובוסים, אל תעלו ישר לאוטובוס הראשון מכיוון שיתכן ולא יהיה לכם מקום ישיבה ותצטרכו לעמוד חצי שעה, מצב לא נעים כמובן. יש כמה אוטובוסים, לא צריך להדחף.
הגענו לשם כפי שאמרתי, בשעה 10 בבוקר ונשארנו שם עד שעה 5 וחצי, גמענו את שתי הקומות, הרגשתי שרצנו בקניון וקפצנו מחנות לחנות ולא באמת הקדשנו את הזמן הראוי לכל חנות, אין ברירה המקום ענק ונאלצנו להתרוצץ ממקום למקום.
באמצע עשינו הפסקת צהריים ושם התוודענו לראשונה למסעדת הבשרים האמריקאית 'אפלביז' שם אכלנו טבעות בצל ענקיות, חזה עוף והמבורגר.
חזרנו לאוטובוס תחת גשם שוטף שהרטיב לנו את הקניות במזוודות, לא היה סימפטי, התור לאוטובוס היה מתיש, חיכינו במשך 2 סבבי אוטובוסים בגשם ללא קורת גג. חיכינו 45 דקות שנראו כנצח עד שהגיע האוטובוס ועלינו עליו בסביבות 6 וחצי. התכנון היה נסיעה של חצי שעה, התארגנות ומנוחה בחדר ויציאה מהמלון. כמובן שאנחנו מתכננים תוכניות וניו יורק צוחקת.
קנינו ביום לפני כן כרטיסים למשחק ה - NBA בין NEW YORK knicks לבין ה WASHINGTON WIZARDS - לכן היינו צריכים להגיע למשחק בשעה 8. במהלך הנסיעה מהאווטלט הייתה תאונה שעיכבה אותנו בשעה והנסיעה ארכה כמעט שעה וחצי, כלומר רק בשעה 7:45 בערב חזרנו לחדר, זרקנו את הבגדים הרטובים והמזוודות מלאות הבגדים, החלפנו לבגדים חדשים ועפנו למדיסון סקוור גארדן, שוב במזל גדול שהמלון היה קרוב ואחרנו לתחילת המשחק רק בעשר דקות לתחילת הרבע הראשון.
בכניסה למדיסון היה טור ענק בכניסה עם בידוק בטחוני דקדקני ומוקפד. אני מודה שהיו לי ספקות בכניסה למשחק הכדורסל כי אנחנו לא ממש חובבי כדורסל אבל אנחנו חייבים להגיד כי הכרטיסים (שעלו 170 דולר לכרטיס) היו שווים גם את ההמתנה, גם את האיחור וגם את המחיר לא משנה באיזה מקום יושבים. כל משחק זו הופעה. קנינו קולה ונקניקיה (מבשר בקר, שאלתי). דיברנו עם זוג מברזיל שבמקרה ישב לידנו. במהלך המשחק יש משחקים נחמדים שמפעילים את הקהל, יש אנשים שיורים ברובי אוויר חולצות NBA, בובות ענק רוקדות, מסכי ענק עם מוזיקה מקפיצה - פשוט הופעה. אהה כן, וגם היה משחק צמוד ומעניין.
יש לכם שאלות? משהו לא ברור? מצאתם טעות בפוסט? תרשמו לנו ואנו נשמח לענות.
ואיך הישראלים אוהבים להירגע? שופינג!
אז לפני שמגיעים לשופינג, קבלו את הפינה החדשה שלנו - הכנות לשופינג בארצות הברית.
- לארוז חצי מזוודה בלבד
- בחצי השני לאכסן מזוודת טרולי שמתאימה גם לטיסות
- לזכור לקחת את המזוודה הקטנה לאווטלט
- אם אתם רוצים לקנות יותר - אפשר לקחת את המזוודה הגדולה לאווטלט או לקנות שם טרולי קטן נוסף
- לקום מוקדם ולהגיע לפתיחת האווטלט בשעה 10
- לקחת את חוברת הקופונים הידועה לשימצה רק אם אתה מתכוונים לקנות בכמויות בחנויות ספציפיות
- לא לצפות למציאות יותר מידי זולות - תשארו רציונלים
- תשקלו לשכור רכב ליום אחד במקום להסחב עם מזוודות באוטובוסים
(לא ניסינו את זה אבל האוטובוסים התישו אותנו)
מבין שתי האופציות, החלטנו לסוע לאווטלט בג'רזי גארדנס במקום וודברי. פה נציין לטובה שוב את המלון שלנו (פור פוינטס שרטון), תחנת האוטובוס המרכזי (פין סטיישן) הייתה ממש מעבר לכביש, מצב שאפשר לנו להגיע בשעה נוחה ואפילו לאכול משהו בתחנה המרכזית כדי שיהיה לנו כח לזוז כל היום.
האוטובוס הראשון שיוצא זה בעצם מספר אוטובוסים, אל תעלו ישר לאוטובוס הראשון מכיוון שיתכן ולא יהיה לכם מקום ישיבה ותצטרכו לעמוד חצי שעה, מצב לא נעים כמובן. יש כמה אוטובוסים, לא צריך להדחף.
הגענו לשם כפי שאמרתי, בשעה 10 בבוקר ונשארנו שם עד שעה 5 וחצי, גמענו את שתי הקומות, הרגשתי שרצנו בקניון וקפצנו מחנות לחנות ולא באמת הקדשנו את הזמן הראוי לכל חנות, אין ברירה המקום ענק ונאלצנו להתרוצץ ממקום למקום.
באמצע עשינו הפסקת צהריים ושם התוודענו לראשונה למסעדת הבשרים האמריקאית 'אפלביז' שם אכלנו טבעות בצל ענקיות, חזה עוף והמבורגר.
חזרנו לאוטובוס תחת גשם שוטף שהרטיב לנו את הקניות במזוודות, לא היה סימפטי, התור לאוטובוס היה מתיש, חיכינו במשך 2 סבבי אוטובוסים בגשם ללא קורת גג. חיכינו 45 דקות שנראו כנצח עד שהגיע האוטובוס ועלינו עליו בסביבות 6 וחצי. התכנון היה נסיעה של חצי שעה, התארגנות ומנוחה בחדר ויציאה מהמלון. כמובן שאנחנו מתכננים תוכניות וניו יורק צוחקת.
קנינו ביום לפני כן כרטיסים למשחק ה - NBA בין NEW YORK knicks לבין ה WASHINGTON WIZARDS - לכן היינו צריכים להגיע למשחק בשעה 8. במהלך הנסיעה מהאווטלט הייתה תאונה שעיכבה אותנו בשעה והנסיעה ארכה כמעט שעה וחצי, כלומר רק בשעה 7:45 בערב חזרנו לחדר, זרקנו את הבגדים הרטובים והמזוודות מלאות הבגדים, החלפנו לבגדים חדשים ועפנו למדיסון סקוור גארדן, שוב במזל גדול שהמלון היה קרוב ואחרנו לתחילת המשחק רק בעשר דקות לתחילת הרבע הראשון.
בכניסה למדיסון היה טור ענק בכניסה עם בידוק בטחוני דקדקני ומוקפד. אני מודה שהיו לי ספקות בכניסה למשחק הכדורסל כי אנחנו לא ממש חובבי כדורסל אבל אנחנו חייבים להגיד כי הכרטיסים (שעלו 170 דולר לכרטיס) היו שווים גם את ההמתנה, גם את האיחור וגם את המחיר לא משנה באיזה מקום יושבים. כל משחק זו הופעה. קנינו קולה ונקניקיה (מבשר בקר, שאלתי). דיברנו עם זוג מברזיל שבמקרה ישב לידנו. במהלך המשחק יש משחקים נחמדים שמפעילים את הקהל, יש אנשים שיורים ברובי אוויר חולצות NBA, בובות ענק רוקדות, מסכי ענק עם מוזיקה מקפיצה - פשוט הופעה. אהה כן, וגם היה משחק צמוד ומעניין.
יש לכם שאלות? משהו לא ברור? מצאתם טעות בפוסט? תרשמו לנו ואנו נשמח לענות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה, אני ומארי נשמח להגיב לך בהקדם.
המשך יום מצוין.