**יום סגרירי - יום לפני כן היה חם ולמרות שהתחזית ציינה שירד גשם, החלטנו לוותר על המטרייה**
קמנו בבוקר, התארגנו ויצאנו לחצי השני של הסטריפ הפופולרי ביותר בוושינגטון!
למדנו הפעם וקנינו סנדוויצ'ים וקפה שישביעו את רעבנו להמשך היום - וטוב שכך! איך אומרים? סגר לנו פינה.
החצי השני התחיל מהמקום בו סיימנו את החצי הראשון, שזה הבית הלבן, איך אפשר שלא להצטלם שוב אל מול המתחם שבו גר האדם החזק ביותר בעולם?
החצי השני של המדשאות גדוש במוניומנטים מרתקים. המשכנו לאורך השדרה לכיוון המוניומנט של מלחמת העולם השניה, מדובר על מתחם ענק עם אגם מים באמצע יחד עם עיצובים שונים שמציינים חלקים מהמלחמה. המשכנו לאורך האגם המשורטט למתחם שבו נמצא הפסל הענק של אברהם לינקולן, פתאום התחיל לרדת גשם והתחלנו ללכת מהר ותפסנו מחסה במוניומנט של לינקולן - בזמן שאנחנו מצלמים תמונות. זה לא נחמד להתפס ככה בגשם לא מוכנים, אבל לא כזה נורא בדיעבד. לכן תלמדו לקח מאיתנו, חשוב לבדוק כל בוקר מה מזג האוויר באפליקציה של גוגל.
לפחות בזמן הגשם ניצלנו את הזמן ועשינו הפסקה לארוחת בוהוריים על המדרגות של המוניומנט אבל גם בפארק נחמד לעשות הפסקה אם לא יורד גשם. המשכנו למוניומנטים של מלחמת קוריאה ומלחמת ויאטנם המרשימים - פתחתי את גוגל והקראתי למארי מה כל מוניומנט אומר ולמה יש למשל חיילים או מה מסמנים הכתובות על האנדרטאות. אני ממליץ לכם לעשות את זה, במיוחד אם קניתם חבילת גלישה, אל תתקמצנו עליה ואל תבזבזו אותה על גלישה בפייסבוק או על דיבורי סרק בטלפון עם הארץ, לא שווה. אני לא ארחיב על ההיסטוריה של המקום כמו בלוגים אחרים, בשביל זה אתם צריכים ללכת לשם, לראות את זה בעיניים שלכם ולקרוא על מה שאתם רואים.
השאלה משם הייתה אם להמשיך הלאה או להפסיק. בגלל שאנחנו בארצות הברית וזה רק פעם בחיים, לא התכוונו להפסיק.
מרטין לותר קינג,פרנקלין רוזוולט ותומס ג'פרסון
המשכנו ללכת לכיוון האנדרטאות הבאות:
- של מרטין לותר קינג המדהים והעמוק, אנחנו מודים שלא היינו מוכנים לצפות בעוצמה הזו של מטרים של אבן שבתוכם מגולף דמותו של קינג בצורה עוצמתית וחזקה יחד עם ציטוטים שלו מתקופת חייו וכחלק מהקהילה האפרו אמריקאית.
- האנדרטה לזכרו של פרנקלין רוזוולט לא פחות מרשימה, אמנם היא בנויה לאורך ולא לגובה, אבל היא מציינת בצורה עוצמתית את ארבעת הכהונות שמתפרסות לאורך שביל יפייפה יחד עם ציטוטים וגילופי אבן שלו, של אשתו ואפילו של הכלב שלו.
- סיימנו באנדרטה של תומס ג'פרסון שהייתה אני חייב לציין סולידית והיא הייתה הכי פחות מעניינת.
שם נתקלנו בצומת דרכים נוסף - ההליכה מהאנדרטה של ג'פרסון לארלינגטון היא בערך 40 דקות, הבעיה לא הייתה עם ההליכה אלא הבעיה היא שלא מצאנו מסעדות באזור, לכן היינו חייבים לסיים את הסיבוב ולשוב על עקבותינו חזרה לבית הלבן ולחפש מסעדה. לא הייתה אף מסעדה קרובה לכן צעדנו במשך חצי שעה למקדונלדס כי החלטנו שאנחנו לא מסתבכים עם הרכבים שמכינים בהם אוכל שוב. אחרי זה שיגעתי את מארי שאני חייב חולצה - אז חזרנו עוד עשרים דקות ברגל חזרה לאזור המתויר, קנינו חולצה והלכנו למלון.
סיימנו את הסיבוב בסביבות שעה 2 וחצי וחזרנו למנוחה. בערב יצאנו לאכול וחיפשנו מסעדה טובה האפי אוור במסעדה שנקראת "פינג פונג" נשנשנו קצת דים סאם ב 4 דולר ומנות נחמדות ב 5 דולר ואלכוהול ב 5 דולר. לא שבענו כי המחירים בתפריט היו יקרים מידי והעדפנו להסתובב קצת ברחוב ולחפש מציאות. מצאנו את המסעדה הישראלית של בחור בשם רון שקוראים לה "שוק" מי שמחפש מזון קליל וישראלי מוזמן לאכול שם. קנינו קצת מוצרים לטיסה ביום למחרת והלכנו לישון.
בטיול בוושינגטון החלטנו לוותר על אזור דופונט סירקל ועל פוגי בוטום בגלל שהם יחסית רחוקים והם לא אטרקטיבים עד כדי כך שצריך לסוע אליהם במיוחד בערב. זה נחמד להסתובב שם לפי דעתי אם המלון שלכם נמצא באזור ותו לו.
קנינו כרטיסים מהארץ למיאמי בטיסה שיצאה בשעה 7 בבוקר דבר שאילץ אותנו לסיים את הערב מוקדם ולקום ב 4 לפנות בוקר. הגענו לשדה התעופה, עברנו בידוק בטחוני והורדנו אפילו נעליים (הזוי קצת אני חייב לציין - אבל מי אני שאתווכח עם מה שעובד מבחינה ביטחונית). נכנסנו יחסית מהר אכלנו משהו קטן והתברר לנו שחברת אמריקן איירליינס (American Airlines) כמאוד נעימה, מרווחת עם מזון ושתייה ומסכים אינטראקטיביים וסרטים מעניינים. אפילו חילקו לנו אזניות ושתייה והשרות היה מצוין. אולם התברר לנו שלא כל הטיסות שלהם כאלה מוצלחות.
קמנו בבוקר, התארגנו ויצאנו לחצי השני של הסטריפ הפופולרי ביותר בוושינגטון!
למדנו הפעם וקנינו סנדוויצ'ים וקפה שישביעו את רעבנו להמשך היום - וטוב שכך! איך אומרים? סגר לנו פינה.
החצי השני התחיל מהמקום בו סיימנו את החצי הראשון, שזה הבית הלבן, איך אפשר שלא להצטלם שוב אל מול המתחם שבו גר האדם החזק ביותר בעולם?
החצי השני של המדשאות גדוש במוניומנטים מרתקים. המשכנו לאורך השדרה לכיוון המוניומנט של מלחמת העולם השניה, מדובר על מתחם ענק עם אגם מים באמצע יחד עם עיצובים שונים שמציינים חלקים מהמלחמה. המשכנו לאורך האגם המשורטט למתחם שבו נמצא הפסל הענק של אברהם לינקולן, פתאום התחיל לרדת גשם והתחלנו ללכת מהר ותפסנו מחסה במוניומנט של לינקולן - בזמן שאנחנו מצלמים תמונות. זה לא נחמד להתפס ככה בגשם לא מוכנים, אבל לא כזה נורא בדיעבד. לכן תלמדו לקח מאיתנו, חשוב לבדוק כל בוקר מה מזג האוויר באפליקציה של גוגל.
לפחות בזמן הגשם ניצלנו את הזמן ועשינו הפסקה לארוחת בוהוריים על המדרגות של המוניומנט אבל גם בפארק נחמד לעשות הפסקה אם לא יורד גשם. המשכנו למוניומנטים של מלחמת קוריאה ומלחמת ויאטנם המרשימים - פתחתי את גוגל והקראתי למארי מה כל מוניומנט אומר ולמה יש למשל חיילים או מה מסמנים הכתובות על האנדרטאות. אני ממליץ לכם לעשות את זה, במיוחד אם קניתם חבילת גלישה, אל תתקמצנו עליה ואל תבזבזו אותה על גלישה בפייסבוק או על דיבורי סרק בטלפון עם הארץ, לא שווה. אני לא ארחיב על ההיסטוריה של המקום כמו בלוגים אחרים, בשביל זה אתם צריכים ללכת לשם, לראות את זה בעיניים שלכם ולקרוא על מה שאתם רואים.
השאלה משם הייתה אם להמשיך הלאה או להפסיק. בגלל שאנחנו בארצות הברית וזה רק פעם בחיים, לא התכוונו להפסיק.
מרטין לותר קינג,פרנקלין רוזוולט ותומס ג'פרסון
המשכנו ללכת לכיוון האנדרטאות הבאות:
- של מרטין לותר קינג המדהים והעמוק, אנחנו מודים שלא היינו מוכנים לצפות בעוצמה הזו של מטרים של אבן שבתוכם מגולף דמותו של קינג בצורה עוצמתית וחזקה יחד עם ציטוטים שלו מתקופת חייו וכחלק מהקהילה האפרו אמריקאית.
- האנדרטה לזכרו של פרנקלין רוזוולט לא פחות מרשימה, אמנם היא בנויה לאורך ולא לגובה, אבל היא מציינת בצורה עוצמתית את ארבעת הכהונות שמתפרסות לאורך שביל יפייפה יחד עם ציטוטים וגילופי אבן שלו, של אשתו ואפילו של הכלב שלו.
- סיימנו באנדרטה של תומס ג'פרסון שהייתה אני חייב לציין סולידית והיא הייתה הכי פחות מעניינת.
שם נתקלנו בצומת דרכים נוסף - ההליכה מהאנדרטה של ג'פרסון לארלינגטון היא בערך 40 דקות, הבעיה לא הייתה עם ההליכה אלא הבעיה היא שלא מצאנו מסעדות באזור, לכן היינו חייבים לסיים את הסיבוב ולשוב על עקבותינו חזרה לבית הלבן ולחפש מסעדה. לא הייתה אף מסעדה קרובה לכן צעדנו במשך חצי שעה למקדונלדס כי החלטנו שאנחנו לא מסתבכים עם הרכבים שמכינים בהם אוכל שוב. אחרי זה שיגעתי את מארי שאני חייב חולצה - אז חזרנו עוד עשרים דקות ברגל חזרה לאזור המתויר, קנינו חולצה והלכנו למלון.
סיימנו את הסיבוב בסביבות שעה 2 וחצי וחזרנו למנוחה. בערב יצאנו לאכול וחיפשנו מסעדה טובה האפי אוור במסעדה שנקראת "פינג פונג" נשנשנו קצת דים סאם ב 4 דולר ומנות נחמדות ב 5 דולר ואלכוהול ב 5 דולר. לא שבענו כי המחירים בתפריט היו יקרים מידי והעדפנו להסתובב קצת ברחוב ולחפש מציאות. מצאנו את המסעדה הישראלית של בחור בשם רון שקוראים לה "שוק" מי שמחפש מזון קליל וישראלי מוזמן לאכול שם. קנינו קצת מוצרים לטיסה ביום למחרת והלכנו לישון.
בטיול בוושינגטון החלטנו לוותר על אזור דופונט סירקל ועל פוגי בוטום בגלל שהם יחסית רחוקים והם לא אטרקטיבים עד כדי כך שצריך לסוע אליהם במיוחד בערב. זה נחמד להסתובב שם לפי דעתי אם המלון שלכם נמצא באזור ותו לו.
קנינו כרטיסים מהארץ למיאמי בטיסה שיצאה בשעה 7 בבוקר דבר שאילץ אותנו לסיים את הערב מוקדם ולקום ב 4 לפנות בוקר. הגענו לשדה התעופה, עברנו בידוק בטחוני והורדנו אפילו נעליים (הזוי קצת אני חייב לציין - אבל מי אני שאתווכח עם מה שעובד מבחינה ביטחונית). נכנסנו יחסית מהר אכלנו משהו קטן והתברר לנו שחברת אמריקן איירליינס (American Airlines) כמאוד נעימה, מרווחת עם מזון ושתייה ומסכים אינטראקטיביים וסרטים מעניינים. אפילו חילקו לנו אזניות ושתייה והשרות היה מצוין. אולם התברר לנו שלא כל הטיסות שלהם כאלה מוצלחות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה, אני ומארי נשמח להגיב לך בהקדם.
המשך יום מצוין.